#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ממעטין בשמחה משנכנס אב?	"תוס&#x27; במגילה (ה&#x27; ע&quot;ב) כתבו לגבי תעניות גשמים דאין משמחין כלל, ומסתמא ה&quot;ה לגבי התשעה ימים (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;), אכן מתוס&#x27; יבמות (מ&quot;ג ע&quot;א) משמע דסגי למעט מדרכו שבשאר ימים (שעה&quot;צ שם)"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי ידחה הדין עם הכותי?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מרבינו ירוחם עד ר&quot;ח אלול, אבל הנתיב חיים הביא מזוהר דסגי לדחותו עד אחר תשעה באב (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) כהזוהר"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השכר למי שנזהר שלא לשמוח בעשרה ימים?	"זוכה לעשרה דברים שעתיד הקב&quot;ה לחדש לעתיד לבא כדאיתא במדרש (שמות רבה טו, כא) (כה&quot;ח ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש ברית בתשעה ימים, מי מותר ללבוש בגדי שבת?	"כתב הרמ&quot;א דמותר למוהל, לבעל ברית, ולאבי הבן [ואמו (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)] {ואם האב רוצה לעשות החיתוך ופריעה אין המוהל רשאי ללבוש בגדי שבת, כן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א}"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל בעל ברית?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) בודאי הסנדק בכלל, ולגבי קווטער מצדד דהאיש אינו בכלל אבל האשה בכלל [דאין לה מצוה אחרת במילה אלא זו לבד (שע&quot;ת סס&quot;ק ג&#x27;)], אבל הא&quot;ר ס&quot;ל דאפי&#x27; האיש בכלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;). והשע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) מצדד להקל אפי&#x27; במי שמניח התינוק על ברכי סנדק שהוא דומה למזבח אבל כתב דלא ראה שנוהגין כן אלא שנוהגין שאבי הבן מניח התינוק על ברכי הסנדק. ועוד מצדד השע&quot;ת להקל בזקני התינוק דיש צער לאבי הבן והיולדת כשאין קרוביהם יכולים ללבוש לבנים אבל שאר קרובים יש להחמיר."	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הם מותרים לגלח לכבוד הברית?	"יש בזה ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דאסור&lt;br&gt;2) רע&quot;א בשם הא&quot;ר מקיל קודם שבוע שחל בו, וכן נקט שו&quot;ת זרע אמת (ח&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ו, מובא בשע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;), וכן הכריע הקובץ הלכות (פ&quot;ו סעי&#x27; ח&#x27;) דהוא שיטת כמה אחרונים&lt;br&gt;3) שו&quot;ת חת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ח) כתב דמותר לגמרי [אבל אבל ממש תוך ל&#x27; יום אסור] (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) {וצ&quot;ע שבהגהות חת&quot;ס הביא הא&quot;ר דאסור בשבוע שחל בו}, וכן נקט הפנים מאירות (ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ז, מובא בשע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגלח הלילה שלפני המילה?	"אע&quot;פ שהנוב&quot;י (קמא או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ח) מחמיר, השדי חמד (פאת השדה סי&#x27; ס&quot;ק ז&#x27;) הביא כמה מקילין וכמ&quot;ש לגבי ברית מילה בימי ספירה, וכן נקט הקובץ הלכות (פ&quot;ו סעי&#x27; ט&#x27;)"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברית בתשעה באב שחל בשבת?	"אז בודאי אין הקווטער יכול ללבוש בגדי שבת דמדינא אסור ללבוש לבנים (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) {וזהו דוקא למנהג רמ&quot;א אבל לדידן הכל לובשים בגדי שבת}"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדינים בשבת חזון?	"כתבו הרמ&quot;א ומג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) שאין מחליפים ללבוש בגדי שבת אלא הכתונת דהוי בגדי זיעה, ומותר אפי&#x27; בתשעה באב שחל בשבת והמחמיר אינו אלא מנהג שטות {וש&quot;מ דבשאר תשעה ימים אפי&#x27; בגדי זיעה אין מחליפין, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פי&quot;א סעי&#x27; כ&quot;ג) דמקיל ע&quot;פ הפוסקים בענין אבלות}, ואפי&#x27; הטלית של שבת אין מחליפין (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אכן בווילנא נוהגין ע&quot;פ הגר&quot;א ללבוש בגדי שבת לגמרי, ויש נוהגין לשנות בגד אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) ביאר הענין דהמנהג ללבוש בגדי חול נאמר רק במקום דליכא הבדל גדול בין בגדי שבת לבגדי חול אלא דזה יקר וזה בזול אבל במקום שיש הבדל גדול בין המלבושים [כגון כובע רגיל ושטריימי&quot;ל] נמצאת דהוי כאבלות בפרהסיא {ועי&#x27; תוס&#x27; ב&quot;ק (ל&quot;ז ע&quot;א) בשם ירושלמי שהשור לא הכיר האנשים בשבת מחמת מלבושיהם} [ולגבי בגדים חדשים, כפשוטו אסור וכמ&quot;ש בסמוך לגבי אויפרוף, וכן נקט האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; פ&#x27;), וע&quot;ע בכה&quot;ח (ס&quot;ק פ&quot;ט) דמקיל בחדשים, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סעי&#x27; ו&#x27;) דמותר ללבוש בגדי פשתן חדשים ולא שאר בגדים]"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פורסין פרוכת של שבת?	"בשבת חזון פורסין פרוכת של שבת (רמ&quot;א), וה&quot;ה מפות ומכסאות (מהרי&quot;ל, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), אבל בתשעה באב שחל בשבת אין פורסין פרוכת של שבת {ומסתמא ה&quot;ה המפות ומכסאות, וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;)}"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש אויפרוף 1) בשבת חזון 2) בתשעה באב שחל בשבת?	"1) אפי&#x27; הרמ&quot;א מודה דמותר לחתן ללבוש בגדי שבת, וה&quot;ה לאבי החתן והאבי הכלה (מהרי&quot;ל, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), אבל אסורים ללבוש בגדים חדשים (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {ומסתבר דה&quot;ה בברית מילה אסורים בבגדים חדשים, וכ&quot;כ שע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם מחזיק ברכה בשם זרע אמת}, וכן הם אסורים בתספורת (דגול מרבבה) 2) אע&quot;פ שהחתן מותר בבגדי שבת מ&quot;מ האבי החתן {וכלה} אסור (דגול מרבבה, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מותר ללבוש בגדי שבת 1) בפדיון הבן 2) סעודת בר מצוה?	"1) אבי הבן ואמו והכהן (קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; מ&quot;ג) 2) הבחור הבר מצוה והוריו וזקניו (קובץ הלכות שם סעי&#x27; מ&quot;ד)"	סימן תקנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בברייתא (יבמות מ&quot;ג ע&quot;א) דממעטין ממשא ומתן מר&quot;ח אב?	"תוס&#x27; במגילה (ה&#x27; ע&quot;ב) משמע דצריך למעט ממשא ומתן בעניני שמחה כגון צרכי חופה [ולפי&quot;ז מי שנושא ונותן בכלים אלו ימכור רק לגוים, ואפי&#x27; סרסור לא ישא וימכור בפרהסיא דשמחה היא לרואים (מהרי&quot;ל, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), ומבואר ממהרי&quot;ל דהאיסור על הסרסור העוסק במו&quot;מ אלא שנקרא של שמחה מחמת הרואים אבל ליכא איסור על הרואים כלל (קובץ הלכות פ&quot;ח הע&#x27; ג&#x27;)], אבל תוס&#x27; ביבמות (מ&quot;ג ע&quot;א) פרשו דצריך למעט מכל משא ומתן ואינו יכול להיות כימות החול וכתב הב&quot;י דמשמע דצריך למעט רק מעט משא ומתן, והב&quot;י הביא מנהג בני בודי&quot;ן שנוהגין שלא לישא וליתן כלל דסברי כסברת תוס&#x27; במגילה דכתבו דלא מצינו שיעור במיעוט ויש לאסור לגמרי, אולם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דמותר כדי פרנסתו וזהו פשט בממעט [וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;א) בשם מג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דנפק&quot;מ אי מהני התרת נדרים, דלפי המנהג שאסור לגמרי היינו משום סייג וגדר ומהני התרה, אבל לפי המנהג דמותר בכדי פרסנתו זהו קבלת אבותיהם ולא מהני בה התרה], והב&quot;י מזכיר עוד סברא דהעולם סוברים דליכא איסור כלל מדינא והוא רק מדת חסידות. להלכה, המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) הביא המח&#x27; אם מותר בכל דבר שאינו של שמחה או דוקא כדי פרנסתו, ומסיים דבזה&quot;ז הכל כדי פרנסתו [ולפי הט&quot;ז אפי&#x27; בדברים של שמחה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) משמע דיש למנוע מדברים של שמחה, וטוב להחמיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)] {ויש לעיין בזמנינו אם זה לצורך פרנסתינו}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ביאר הענין דאסור לגמרי לישא וליתן כל מה שאפשר לעשות, וזהו פשט במנהג בני בודי&quot;ן והם סומכים על סברא דממעטין לגמרי משמע, וממילא אף להם אין להם התרה [דלא כמג&quot;א ושעה&quot;צ], וכן לגבי ממעטין בשמחה הוי כפי מה שאפשר לעשות אבל אם נולד לו בן זכר וכדומה בודאי ישמח"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביריד?	"הוי דבר האבד ומותר אפי&#x27; בדברים של שמחה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבנות בתים בתשעה ימים?	"כתב המחבר בשם הרמב&quot;ם ע&quot;פ הירושלמי דאסור לבנות בנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או בית של ציור וכיור [לפי הטור כגון שהוא משייר אמה על אמה, ולפי הרמב&quot;ם כגון שהוא טח בטיט תחילה (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם הר&quot;ן דה&quot;ה כל בנין שאינו לצורך אלא להרווחה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [וכתב המחה&quot;ש דהר&quot;ן חולק על השו&quot;ע, ויש עוד שיטה בטור דס&quot;ל דסתימת הבבלי חולק על הירושלמי וכל בנין אסור, אבל לא מצינו שהפוסקים חוששין לשיטה זו], ואם חושש שלא יפול [אפי&#x27; שלא במקום סכנה (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;)] מותר לבנותו דאינו עושה בשביל שמחה אלא בשביל הפסד (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסתור בית ע&quot;מ לבנות להרווחה?	"הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א מצדד דאין זה התחלה של בנין, אבל הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א ס&quot;ל דהוי התחלה ואסור (קובץ הלכות פ&quot;ח הע&#x27; י&quot;א)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבנות 1) sprinkler system לשמור גינתו 2) swing set לילדיו?	"1) כן דאין זה של שמחה אלא דומה לכותלו שנוטה ליפול דמותר לתקנו (קובץ הלכות פ&quot;ח הע&#x27; י&quot;ז) 2) הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א ס&quot;ל דמותר דאינו בנין להרווחה, אבל club house אסור (קובץ הלכות פ&quot;ח הע&#x27; י&quot;ח)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטע אילן בתשעה ימים?	רק נטיעה של שמחה אסור כגון אבורנקי מלכים שנוטעים לצל או מיני הדס ומיני אהלים	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ל-mow the lawn?	"כן דאינו מעשה של שמחה אלא כדי שלא יופסדו (קובץ הלכות פ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ח)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קצץ עם הגוי לצייר ביתו?	"מדינא כיון שהוא קבלנות מותר להגוי לעשותו כל זמן שירצה כיון שקצץ עמו קודם ר&quot;ח, אבל כתב המהרי&quot;ל דאם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ט&#x27; באב תבא עליו ברכה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מסיים דלצורך בית הכנסת דהוי מצוה דרבים א&quot;צ להמתין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לצורך מצוה [דיחיד]?	"מי שעדיין לא קיים מצות פרו ורבו מותר מדינא לישא אשה בתשעה ימים אלא שאין נוהגין כן דלא מסמנא להו מילתא (ב&quot;י בשם רב האי גאון), ומ&quot;מ נוהגין להקל לגבי הכנות ומותר לבנות בית חתנות או לעשות בגדים חדשים לצורך נישואין שיהיה אחר תשעה באב, ודוקא למי שעדיין לא קיים מצות פרו ורבו (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) תנאים 2) אירוסין 3) נישואין?	"1) מותר לעשות תנאים בלא סעודה, אבל מותר לאכול מיני מרקחת דזה לא מקרי סעודה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) 2) מותר ליארס אפי&#x27; בתשעה באב שמא יקדמנו אחר [וזהו הטעם שמותר אע&quot;פ שיש בו קצת שמחה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)], אבל אסור לעשות סעודת אירוסין בתשעה ימים, ואפי&#x27; בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ואינו דומה להלכות חוה&quot;מ (סי&#x27; תקמ&quot;ו) דאמרינן דמותר לעשות סעודת אירוסין שלא בשעת האירוסין דהכא אפי&#x27; סעודת מריעות אסור (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;), אכן ממ&quot;ב לקמן (סעי&#x27; י&#x27;) משמע דלית ליה האי ערוה&quot;ש וס&quot;ל דמותר לעשות סעודת אירוסין שלא בשעת האירוסין 3) אסור לעשות נישואין אפי&#x27; בלא סעודה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), אבל אפשר דמותר להחזיר גרושתו וכמ&quot;ש בחוה&quot;מ (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מנהג הרמ&quot;א?	"נוהגין שלא לישא אשה מי&quot;ז תמוז [אפי&#x27; מי שלא קיים מצות פרו ורבו (דרך החיים, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)], אבל מותר לעשות תנאים או אירוסין עם הסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות 1) סעודה למוסדות צדקה 2) סעודת חנוכת הבית 3) סעודת פרידה 4) סעודת יום הולדת?	"1) הוי סעודת מצוה ומותר 2) אע&quot;פ שיש סוברים שהיא סעודת מצוה מ&quot;מ אין ראוי לעשות חנוכת הבית בתשעה ימים 3) אם ליכא פת אינו סעודה ומותר, ואם איכא פת כפשוטו הוי סעודת מריעות והחמיר בה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) אבל עדיין יש מקום להקל, ובפרט לפי מש&quot;כ לקמן (סעי&#x27; י&#x27;) דהמ&quot;ב ס&quot;ל דסעודת מריעות מותר 4) אינו ראוי לעשות party אפי&#x27; בלא פת (קובץ הלכות פ&quot;י סעי&#x27; ה&#x27; - ח&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות ריקודין ומחולות?	"כתבו המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) וא&quot;ר דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי&quot;ז תמוז, אפי&#x27; בלא אירוסין (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), אבל מותר למחנך לרקוד עם תלמידים קטנים דרך לימודם (קובץ הלכות פ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישא אשה ליל י&quot;ז תמוז?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ח) מקיל במקום צורך, אכן הקובץ הלכות (פ&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;) אינו מקיל אלא אם החופה קודם שקיעה, וכ&quot;כ הא&quot;א מבוטשאטש דטוב להקדים היחוד קודם בין השמשות, ונראה פשוט דמותר לרקוד אח&quot;כ דכבר חל עליו סעודת מצוה ועכשיו מותר לרקד לצורך מצוה וכמ&quot;ש הרמ&quot;א דמותר לבנות לצורך מצוה {ונראה דה&quot;ה בשבע ברכות שנמשכו אחר י&quot;ז תמוז הוי סעודת מצוה ומותר לרקד, ועי&#x27; בקובץ הלכות (פ&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;) דג&quot;כ מקיל לרקד אבל אינו מקיל בכלי שיר, וביאר הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א ע&quot;פ המהרי&quot;ל דא&quot;א לעשות חתונה בלא כלי שיר משא&quot;כ שבע ברכות יכול לרקד ולשמח חתן וכלה בלא כלי שיר, וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;ג ס&quot;ס קנ&quot;ז) דמחמיר בשבע ברכות דאפי&#x27; רקידה אסור, ובכל אופן ליכא ראיה לרקידה בסעודת בר מצוה וכדומה דהתם ליכא מצוה לשמח הילד הבר המצוה, וכן שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א, וכן מצינו סברא זו לקמן (סי&#x27; תק&quot;ס סעי&#x27; ג&#x27;) לגבי ההיתר לשמוע לכלי שיר בכל השנה, ואע&quot;פ שבכל השנה מצינו לימודי זכות להקל אבל בג&#x27; שבועות אין להקל, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) לגבי ימי הספירה דיש להקל לרקד בכל סעודת מצוה}"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסורים בתענית ציבור כמו התשעה ימים?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) והביה&quot;ל (ד&quot;ה מר&quot;ח) הביאו זה בשם הא&quot;ר (ס&quot;ק א&#x27;), אכן כד נעיין בפנים ניכר שהוא טעות סופר והוכפל בטעות מסוף סימן תק&quot;נ וא&quot;צ להחמיר כלל {וכמ&quot;ש בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ג) דאם ספר אחד הביא ספר אחר בטעות א&quot;צ לחוש אליו}, וכן מעורר הדעת תורה למהרש&quot;ם, ואפי&#x27; אם רוצה להחמיר די להחמיר כשיטת המחבר דרק דברים של שמחה אסורים מר&quot;ח ולא תספורת וכיבוס"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שפרסנתו לנגן כלי זמר לגוים, מה הדין?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דמותר כדי פרנסתו, וחידש הדרך החיים דזהו דוקא מי&quot;ז תמוז עד ר&quot;ח (ביה&quot;ל ד&quot;ה ממעטים) {ומכאן משמע דיש איסור לשמוע לכלי שיר בשלש שבועות [וכ&quot;כ אג&quot;מ (ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;א אות ד&#x27;), וכן מבואר ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקנ&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) בשם המג&quot;א, אבל התם אינו מבואר אלא התשעה ימים], וצ&quot;ל דמיירי בכלי שיר דאינו אסור בכל השנה כגון זה שעוסק בפרנסתו ואינו מכוין להנאתו, ואפ&quot;ה אמרינן דאסור אחר ר&quot;ח, ומשמע דה&quot;ה ללמוד וללמד מוזיקה אסור אחר ר&quot;ח, אכן הקובץ הלכות (פ&quot;ד סעי&#x27; י&#x27;) מקיל וביאר (שם הע&#x27; י&quot;ד) דשאני התם דלמעשה הוא מנגן לשם שמחה ויש לו הנאה משא&quot;כ כשהוא לומד מוזיקה אין לו שום הנאה [אבל אם יש לו הנאה אסור], וע&quot;ש עוד שתמה על הדה&quot;ח למה יהא אסור אחר ר&quot;ח הרי ההיתר דדבר האבד שייך אפי&#x27; אחר ר&quot;ח}"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מתנות בתשעה ימים?	"מבואר מסי&#x27; תקנ&quot;ד סעי&#x27; כ&#x27; דרק בט&#x27; באב אסור ליתן מתנות ולא בתשעה ימים, ואפ&quot;ה לא יתן מתנות חשובות בתשעה ימים (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; ט&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבוע שחל בו תשעה באב? 	"מעיקר הדין אסורים בתספורת ובכיבוס משום אבלות, וקיי&quot;ל כרב ששת דאסור לכבס אפי&#x27; אם דעתו להניחם לאחר זמן, ופי&#x27; רש&quot;י מפני שנראה כמסיח דעת מאבלות (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), והרמ&quot;א כתב דנוהגין להחמיר מר&quot;ח אב"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן בגדים רטובים לתוך ה-dryer?	"כן דאין זה כביסה ואין זה בכלל מסיח דעתו מאבלות (קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאין לו אלא חלוק אחד?	"אפ&quot;ה אסור בכיבוס [משא&quot;כ בחוה&quot;מ (סי&#x27; תקל&quot;ד)], אכן לגבי המנהג הרמ&quot;א דמחמיר מר&quot;ח יש להקל עד שבוע שחל בו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואנו)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בדברים מכובסים?	לא, ואסור במלבושים ובסדינים שעל המטה ובמטפחות ידים ומפות שעל השלחן (שו&quot;ע)	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי נטילת צפרנים?	"יש בזה ג&#x27; דעות:&lt;br&gt;1) השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא שו&quot;ת איתן האזרחי (סי&#x27; מ&quot;ח - מ&quot;ט) דיש סוברים דדינו כתספורת ואסור מי&quot;ז תמוז&lt;br&gt;2) הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) וקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; קכ&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; לדידן הוי כתספורת של המחבר ואסור רק משבוע שחל בו וכמ&quot;ש באבל ביו&quot;ד (סי&#x27; ש&quot;צ) דיש איסור נטילת ציפרנים, ולצורך טבילת מצוה או לכבוד שבת מותר (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)&lt;br&gt;3) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מקיל לגמרי דדברים שעושין בצינעא מקילין טפי בתשעה ימים יותר מאבל, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) דחושש שלא יהיה חציצה לנטילת ידים"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי סריקת הראש?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דמותר, ואפי&#x27; באבל נקטו האחרונים להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח) [ועי&#x27; בפמ&quot;ג (שם) דהביא הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; ש&quot;צ) דיש מחמירים על איש אבל שלא לסרוק ראשו, אבל כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) דבין המצרים קיל טפי ואין איסור מסרק]&lt;br&gt; "	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין גיהוץ וכיבוס?	"1) הערוך פי&#x27; דגיהוץ הוי שמעבירין על הבגדים אבן חלקה להחליקן וזהו מלבד הכיבוס, וכן נקט ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר ראובן&lt;br&gt;2) הב&quot;י הביא מנמק&quot;י דגיהוץ הוי במים ואפר, וכיבוס הוי רק במים"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגהץ ולכבס בתשעה ימים [כשדעתו להניחם לאחר זמן]?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-02f57518be4350bc70878d38d9d8569d6c4bbac7.jpg"">"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע גיהוץ וכיבוס שלנו גרוע משל א&quot;י?	"כפשוטו הוי מפני שיש דבר המיוחד במים וכיבוס שבא&quot;י, אבל ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר ראובן פי&#x27; מפני שהמים שבבבל עכורים הם ואין מתלבנים יפה [ולפי&quot;ז בשאר מקומות בחו&quot;ל הגיהוץ הוי כשלהם]"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי פשתן?	"אפי&#x27; גיהוץ שבא&quot;י דינו ככיבוס שלנו בבבל ומותר [ללבשו לאחר זמן], וביאר הטור מפני שאין חוששין לגוהצן שהן קרובין לבשר, והרמב&quot;ן ביאר מפני שאין הטינוף וזיעה יוצאין מהם (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכלי), אכן ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר ראובן ס&quot;ל דדוקא גיהוץ דבבל מותר דכיון דמימיו עכורים לא נראה כחדשים משא&quot;כ בא&quot;י דיש להם מים צלולים נהי דאין שייך מעשה גיבוץ לכלי פשתן מ&quot;מ הם מתכבסים במים שבא&quot;י ומתלבנים ואסורים (ב&quot;י)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג?	"כתב הטור בשם האבי עזרי דנוהגין להחמיר ואין עושין אפי&#x27; כיבוס אפי&#x27; לכלי פשתן [וכן אין לובשים בגדים שהיו מכובסין או מגוהצים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)], והוסיף המחבר דיש סברא לומר דהוא מדינא, דלפי הנמק&quot;י כיבוס הוא דוקא במים לבד ואנו מכבסין באפר ובורית וא&quot;כ גיהוץ שלנו הוי כגיהוץ שלהם [אבל לפי&quot;ז עדיין יש מקום להקל בכלי פשתן], ועוד לפי ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר ראובן דוקא בבבל כיבוס מותר דמימיו עכורים אבל במקום שהמים צלולים יהא אסור וס&quot;ל דאפי&#x27; כלי פשתן אסורים מפני שהם מתלבנים (ביה&quot;ל ד&quot;ה שהרי)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באשה שצריכה ללבוש לבנים 1) בשבוע שחל בו ט&#x27; באב 2) בט&#x27; באב?"	"1) במקום מצוה מותרת לכבס וללבוש לבנים (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) 2) הרמ&quot;א מחמיר שאינה יכולה ללבוש מכובסים, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא ממשאת בנימין ומהרי&quot;ק דמותרת ללבוש מכובסים [וגם מותרת לרחוץ פניה של מטה (מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה)], והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) בשם הדה&quot;ח דמותרת ליתן לכובסת עכו&quot;ם לצורך לבישת לבנים"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לכבוד שבת חזון?	"כתב הרמ&quot;א דמותר ללבוש כלי פשתן מכובסים {וכן מצינו לעיל (סעי&#x27; א&#x27;) דהרמ&quot;א לא התיר בשבת חזון אלא בגדי זיעה}, ודייק המג&quot;א (ס&quot;&#x27;ק י&quot;ד) מדנקט &quot;וכן&quot; דמותר אפי&#x27; לכבס בגדים אלו, אבל משמע מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ז&#x27;) דנהגו לאסור כיבוס אפי&#x27; לכבוד שבת, ומ&quot;מ אם אין לו כתונת לשבת או ע&quot;י עכו&quot;ם מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתפר לכבוד שבת?	"כתב ההגהות אשר&quot;י שאסור ע&quot;פ הירושלמי, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) עוד טעם לאסור מפני שאין רגילין לספר בכל שבוע (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) {ולפי&quot;ז מי שרגיל לגלח בכל שבוע לכבוד שבת יהא מותר ג&quot;כ ערב שבת חזון, וצ&quot;ב מדוע אין נוהגין כן}, והביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) תמה על גוף ההגהות אשר&quot;י דהוא כתב דמקורו מירושלמי ושם מבואר להיפך דתספורת מותר לכבוד שבת, וצע&quot;ג, וכן הביא מרע&quot;א בשם תוס&#x27; (תענית ל&#x27; ע&quot;א) דתספורת שוה לכביסה דשניהם מותרים לכבוד שבת"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לצורך פרנסה?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ב) מקיל עד שבוע שחל בו דאז אסור מדינא, ובמקום הפסד ממון מותר אפי&#x27; בשבוע שחל בו ט&#x27; באב וכמ&quot;ש באבל שמותר אחר ג&#x27; ימים בדבר האבד (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ד אות ט&#x27;), ומ&quot;מ אם רק ילעיגו עליו אינו מותר (אג&quot;מ חו&quot;מ ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;ג), ובכל אופן כדאי למעט הפעמים שהוא מגלח (קובץ הלכות פ&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחליף המפות וסדינים לכבוד שבת?	"כתב הרמ&quot;א שמציעין לבנים לכבוד שבת, והט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא ממהרש&quot;ל דנוהגין לשנות המטפחות הידים והשלחן אבל לא הסדינים [שעל המטות] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב וסעי&#x27; ט&quot;ו) מקיל אפי&#x27; להציע סדינים לבנים לכבוד שבת"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למסור בגדים לכובסת עכו&quot;ם 1) קודם ר&quot;ח 2) אחר ר&quot;ח?	"1) מותר אפי&#x27; אם כובסת אחר ר&quot;ח בשבוע שחל בו (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) 2) כתב הרמ&quot;א שאסור [ואפי&#x27; לפר&quot;ח דמקיל באמירה לעכו&quot;ם באיסור דרבנן משום חומרא דט&#x27; באב נהגו לאסור (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ז)], ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) אפי&#x27; כשאומר לה לכבסם לאחר ט&#x27; באב, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא הא&quot;ר דמקיל כשאמר לה לכבסם אחר ט&#x27; באב, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) הכריע שבכלי פשתן בודאי יש להקל"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ל-polish silver?	"מותר, ובפרט כשהוא לכבוד שבת (קובץ הלכות פ&quot;ח הע&#x27; ה&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצחצח מנעליו?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; פ&#x27;) כתב דמותר להשחיר המנעלים, ולכבוד שבת מותר אפי&#x27; לצחצח"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-sheitel?	"אסור לכבסה אבל מותר לייבשה, ועוד מותר ללבוש פאה נכרית מכובסת דאינו מורגש כ&quot;כ (קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; ח&#x27; - י&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבס כתם מבגדו?	"כן דאינו משוה הבגד &quot;בגד מכובס&quot; (קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תקנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לספר ולכבס אחר ט&#x27; באב?"	"ר&quot;מ ס&quot;ל דמותר מיד אחר ט&#x27; באב [אלא דס&quot;ל דאסור מר&quot;ח], ר&#x27; יהודה ס&quot;ל דכל החודש אסור, ורשב&quot;ג ס&quot;ל דכל השבוע אסור, וקיי&quot;ל כשניהם לקולא, דאסור משבוע שחל בו עד ט&#x27; באב. ומ&quot;מ יש נוהגין לאסור עד סוף השבוע [לפי המהרש&quot;ל הוי מנהג שטות וא&quot;צ התרה, אבל הב&quot;ח ס&quot;ל דצריך התרה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)], ובכל מקום מותר ביום ה&#x27; לכבוד שבת (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם), ולמעשה נוהגין להקל אחר חצות של י&#x27; אב (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן תקנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי בשר ויין?	"ה&quot;נ יש ב&#x27; מנהגין אם מותר מיד אחר ט&#x27; באב [או אחר חצות של י&#x27; אב] או אסור בכל השבוע, ולפי מנהג שני אסור בערב שבת אפי&#x27; אם הוא ט&quot;ו באב (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) {וכבר כתבנו דנוהגין להקל אחר חצות בי&#x27; אב}"	סימן תקנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי אסור בתספורת וכיבוס 1) לפי המחבר 2) לפי הרמ&quot;א?	"1) משבוע שחל בו ט&#x27; באב, אמנם הב&quot;י הביא הכל בו שמנהג הזקנים שלא להסתפר אפי&#x27; לפני זה כדי שיכנסו ליום התענית כשהם מנוולים וגוערים מאד [במי שנסתפר] {ולפי&quot;ז אפי&#x27; לדידן אינו ראוי להסתפר סמוך לי&quot;ז תמוז} 2) תספורת מי&quot;ז תמוז, אבל כיבוס מר&quot;ח דקודם לכן אין רוב הציבור יכולים לעמוד בו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) א&quot;נ התספורת לא יהא ניכר איסורו מר&quot;ח לחוד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז) {ונמצאת דפליגי אם כולם ראוים להיות אסורים מי&quot;ז תמוז או מר&quot;ח}"	סימן תקנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשתשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, מהו השבוע שחל בו ט&#x27; באב?"	"הרא&quot;ש והר&quot;ן הביאו ירושלמי דליכא שבוע שחל בו, אבל הטור הביא מסמ&quot;ג וסמ&quot;ק דיש מנהג להחמיר עד יום חמישי וששי ואז מותר לספר ולכבס לכבוד שבת, והמחבר הביא שתי דעות, ולדידן ליכא נפק&quot;מ אם נקרא שבוע שחל בו דלעולם מחמירים מר&quot;ח (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;) {ומ&quot;מ עדיין יש נפק&quot;מ לגבי תכפוהו אבליו (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז) או נטילת צפרניו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) או כביסת בגדי עכו&quot;ם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג) או מי שאין לו אלא חלוק אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)}"	סימן תקנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חל תשעה באב ביום חמישי?	"תוס&#x27; (תענית ל&#x27; ע&quot;א) חדשו דמותר לכבס בתשעה באב מן המנחה ולמעלה, והשיג עלייהו הב&quot;י דפשוט דאסור, והב&quot;ח רצה לפרש דבריהם דר&quot;ל דמותר לכבס ביום רביעי אחר מנחה, ואף בזה כתב הב&quot;י דאינו כן, וכן נקט המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תקנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שהולך בדרך מיד אחר ט&#x27; באב ולא יהיה לו פנאי לכבס בגדיו?"	"מותר לכבס בגדי פשתן שלו ע&quot;י עכו&quot;ם, ולפי הב&quot;ח מותר אפי&#x27; ע&quot;י ישראל אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) ועוד אחרונים מחמירים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)"	סימן תקנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חל תשעה באב 1) ביום ראשון 2) ביום ששי?	1) פשוט דליכא שבוע שחל בו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) 2) שייך רק כשמקדשין ע&quot;פ ראייה ומותר ביום חמישי לכבוד שבת (טור)	סימן תקנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבס בגדי עכו&quot;ם?	"התרוה&quot;ד מצדד להקל דליכא שמחה לכבס בגדים אחרים אבל מסיים דאסור משום מראית העין, וכן הביא הב&quot;י ראיה מירושלמי דאמרינן דאסור לכובס לעשות מלאכתו, ומשמע דאסור אפי&#x27; בשל גוים, וכן פסק המחבר"	סימן תקנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופנים מותר לכבס בגדי עכו&quot;ם?	"1) כשניכר שהם בגדי עכו&quot;ם (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב), וה&quot;ה כשידוע לרבים שהוא כובס שלהם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז)&lt;br&gt;2) בצינעא דכתבו תוס&#x27; (כתובות ס&#x27;) דלא אמרינן כל דבר שאסור משום מראית העין אסור אפי&#x27; בחדרי חדרים באיסורי דרבנן וכמ&quot;ש בסי&#x27; ש&quot;א וסי&#x27; ש&quot;ה (מג&quot;א שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד), וע&quot;ע בפתח&quot;ת (יו&quot;ד ס&quot;ס ש&quot;ל) דהביא חולקים על זה&lt;br&gt;3) פועל שאין לו מה יאכל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)&lt;br&gt;4) קודם שבוע שחל בו ט&#x27; באב אפי&#x27; למנהג הרמ&quot;א כיון דאינו אלא מנהג [דלא כדה&quot;ח דמחמיר מר&quot;ח] (חיי&quot;א כלל קל&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) {ומכאן משמע דליכא מראית העין על מנהג, וצ&quot;ב}"	סימן תקנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגדים חדשים?	"כתב הרמב&quot;ן שכולם אסורים ואפי&#x27; בגדי פשתן, והמחה&quot;ש ביאר דליכא איסור בעצם בבגדים חדשים אלא מפני שהם מגוהצים {ולפי&quot;ז צ&quot;ע מדוע כלי פשתן אסורים הרי אין גיהוץ לכלי פשתן, וצ&quot;ל דבגדים חדשים שאני}, אבל הלבושי שרד ויד אפרים דייקו מב&quot;י דבעצם יש איסור בכלים חדשים וזהו אפי&#x27; בכלי פשתן, ועל זה הוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דאפי&#x27; ישנים שיוצאים מתחת המכבש ג&quot;כ אסורים דהוו כחדשים אבל זהו דוקא בכלי צמר ולא בכלי פשתן, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ד)"	סימן תקנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגדי שבת?	"אע&quot;פ שלבשן כמה שבתות עדיין גיהוצם ניכר ואסורים כחדשים (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), ומ&quot;מ כתב היד אפרים דכיון דאינו ממש כחדשים וכגהוצים נוהגין להקל בשבת ראשונה כשחל ר&quot;ח בערב שבת או בשבת, ורק מחמירים בשבת חזון ובמילה בט&#x27; באב (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו) {אבל אנו נוהגין כהגר&quot;א ולובשים בגדי שבת בשבת חזון, וכן מבואר מפמ&quot;ג דרצה להקל לכבוד שבת ללבוש בגדים חדשים אלא שכתב שנהגו להקל רק בבגדי פשתן, וכ&quot;כ קובץ הלכות (פי&quot;א הע&#x27; ל&quot;ה), עיי&quot;ש שרוצה להתיר אפי&#x27; בגדים מגוהצים בשבת לפי מנהגינו, אבל לכאורה דינו כבגדים חדשים שאנו מחמירים וכמ&quot;ש בסמוך}"	סימן תקנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגדים חדשים בשבת?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;) כתב דלכבוד שבת היה נראה להתיר, אבל מסיים דנוהגין להקל רק בכתונת [בגדי פשתן] (ביה&quot;ל ד&quot;ה כלים), וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) דאין ללבוש בגדים חדשים בשבת אחר ר&quot;ח, וכן מצינו במג&quot;א לעיל (ס&quot;ק ו&#x27;) דאפי&#x27; במקום שמותר ללבוש בגדים מכובסים בשבת אין ללבוש בגדים חדשים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי אסור לקנות בגדים חדשים?	"לפי המחבר משבוע שחל בו ט&#x27; באב, לפי הרמ&quot;א מר&quot;ח. אמנם, כתב הב&quot;ח דאסור מי&quot;ז תמוז כדי שלא יהא חייב לברך שהחיינו, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) דמצי לאוקמיה כשלובשו בשבת דמותר לברך שהחיינו בשבת [דלא כא&quot;ר בשם מיו&quot;ט דס&quot;ל דאפי&#x27; בשבת אסור בבגד חדש דאית ביה שמחה גדולה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) כתב דנוהגין כהא&quot;ר] א&quot;נ מיירי כשקנה בגד מתוקן קודם י&quot;ז תמוז ובירך בשעת הקנין ורק לובשו אחר י&quot;ז תמוז {והא&quot;ר נמי כתב תירוץ זו, וש&quot;מ דליכא שמחה כ&quot;כ בשעת הלבישה אם היה ראוי לברך עליו שהחיינו משעת הקניה}, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) דיש הרבה בגדים שאינם חשובים שאין מברכים עליהם שהחיינו כגון מנעלים ואנפלאות {ומשמע דבעצם יכול לברך שהחיינו על דבר שבא מעור בהמה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל ס&quot;ס רכ&quot;ג}"	סימן תקנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מה הדין לגבי 1) בגדי פשתן 2) שאר בגדים?	"1) לכבוד שבת כולם מותרים אפי&#x27; חדשים, אבל בשאר ימים אפי&#x27; מכובסים אסורים 2) חדשים ומגוהצים אסורים, ולפי הרמ&quot;א אפי&#x27; מכובסים אסורים [דס&quot;ל דאסור ללבוש בגדי שבת] אבל לפי מנהג הגר&quot;א מותר במכובסים [דס&quot;ל דמותר ללבוש בגדי שבת]"	סימן תקנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן בגדים ומנעלים?	"הטור הביא הרשב&quot;ט דאסור לתקן בגדים בשבוע שחל בו דמצינו בירושלמי מנהג נשים שלא למשתי עמרא מר&quot;ח אב [ופי&#x27; רבינו נסים דאין עושין שתי זכר לאבן שתיה שבטלה, ומשמע דוקא של צמר, ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) הרי מצינו בגדי שש ג&quot;כ, ובאמת כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ד) דה&quot;ה דשאר דברים אסורים], ואם השתי אסור כ&quot;ש תיקון בגדים, והטור מסיים דראוי להחמיר מר&quot;ח דהוי בכלל מיעוט שמחה, והקשה הב&quot;י אם מקורו מירושלמי למה לא אסר אלא משבוע שחל בו, ועוד למה כתב טעם לאסור משום מיעוט שמחה, ועוד למה כתב שהוא איסור הרי מירושלמי משמע דהוא רק מנהג, ועוד הקשה הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) דמירושלמי משמע דדוקא שתי אסור דומיא דאבן שתיה ואינו כ&quot;ש לשאר בגדים, ותי&#x27; הב&quot;י דהרשב&quot;ט למד מירושלמי דאם יש מנהג להחמיר שלא לעשות שתי מר&quot;ח, ש&quot;מ דיש איסור מדינא בשבוע שחל בו [וכל תיקון בגדים הוי בכלל זה דהשתיה היא תחילת מלאכה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח)], ועוד כתב דאע&quot;פ שהם רק נהגו מר&quot;ח מ&quot;מ ראוי להחמיר מדינא מר&quot;ח משום מיעוט שמחה. וכן פסק המחבר דיש אומרים שאסור לתקן בגדים בשבוע שחל בו [והוסיף הגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ג) עוד טעם להחמיר דהוי היסח הדעת כמו כיבוס (ביה&quot;ל ד&quot;ה ונהגו)], ואח&quot;כ כתב המחבר דיש להחמיר מר&quot;ח, ולפי&quot;ז כתב הרמ&quot;א דאסור לאומן לתקן בגדים לאחרים בין בחנם בין בשכר [חוץ מפועל שאין לו מה יאכל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)], אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין להקל לגבי תיקון אחרים {דדוקא בשתי מחמירין ולא בשאר תיקונים}, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) דעל כרחך מיירי כשנתן לו הבגד לתקן קודם ר&quot;ח דאל&quot;ה יש איסור מצד הנותן שלא ליתן בגד לאומן אחר ר&quot;ח דהוא עצמו אסור לתקנו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א), ועוד כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) דוקא בשכר לצורך פרנסתו מקילין ולא בחנם, והגר&quot;א מחמיר כהמחבר, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה ונהגו) להקל לתקן בגדים לאחרים עד שבוע שחל בו ט&#x27; באב"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אסור לתקן בגדי אחרים, הרי ליכא שמחה?	"כתב הב&quot;י דטעם האיסור אינו מחמת השמחה אלא מחמת ביטול האבן שתיה, ולפיכך אסור אפי&#x27; כשעושה למכור בשוק (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג), והביה&quot;ל (ד&quot;ה של) כתב עוד טעם דאסור מפני מראית העין שיאמרו שישראל נתן לו לתקנו {וצ&quot;ע למה לא כתב הטעם דשתי}"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן בגדים לצורך נישואין?	"כיון דמדינא מותר לעשות נישואין עד ט&#x27; באב אם אין לו אשה ובנים מותר לתקן בגדים בשבילם, ואפי&#x27; בט&#x27; באב מותר ע&quot;י עכו&quot;ם (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי קניית בגדים חדשים?	"כתב הרמ&quot;א אפי&#x27; אם דעתו ללובשם אחר ט&#x27; באב הוי בכלל מנהג זה שלא לתקן בגדים מר&quot;ח (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) [וה&quot;ה אפי&#x27; לקנות בגדים ישנים אבל הם חביבים אצלו (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ב)], ואין זה אסור מדינא משום מיעוט משא ומתן דאין זה מו&quot;מ של שמחה {ומה שכתב הביה&quot;ל להחמיר רק משבוע שחל בו היינו לתקן בגדי אחרים אבל לגבי קניית בגדים לעצמו יש להחמיר, ובפרט שכתב הרמ&quot;א דטוב למעט בזה במקום שאפשר כדי למעט ממשא ומתן}"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן בגדיו של עכו&quot;ם?	"מעיקר הדין ליכא שמחה ואיסור לתקן בגדיו של עכו&quot;ם אלא שאסור משום מראית העין, אבל במקום שידוע דהוי בגדיו של עכו&quot;ם מותר לקבל המלאכה ממנו אפי&#x27; אחר ר&quot;ח (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן בגדיו לעכו&quot;ם לתקן?	"כתב הרמ&quot;א דמדינא מותר אפי&#x27; אחר ר&quot;ח אלא שטוב למעט מזה משום מיעוט משא ומתן, ולא דמי לכיבוס דאמרינן (לעיל סעי&#x27; ג&#x27;) דאסור דשאני הכא דעדיין לא נקרא שם של ישראל (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג) {ומשמע דאם נותן לו בגד שלימה אלא שצריך איזה תיקון אסור דיש עליו שם של ישראל, אבל ערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) כתב טעם אחר דאיסור כיבוס הוזכר בגמ&#x27; משא&quot;כ תיקון בגדים, ולפי&quot;ז אפי&#x27; בגד שלימה מותר}, והגר&quot;א משמע דמחמיר אף בזה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ונהגו) מכריע דמותר עד שבוע שחל בו {אבל משמע דעדיין יש מקום להחמיר מר&quot;ח משום ממעטין ממשא ומתן וכמ&quot;ש הרמ&quot;א, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) דנוהגין להחמיר מר&quot;ח אלא א&quot;כ הוא לצורך מצוה}"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה דברים מותר לתקן בימים אלו?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) אע&quot;פ שאסור לתקן בגדי חבירו מ&quot;מ מותר לטוות החוטים [לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) דוקא חוטי ערב, אבל מסתימת המג&quot;א משמע כל חוטים מותרים דבזה&quot;ז ליכא חילוק ביניהם (מחה&quot;ש), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) מחמיר בשתי], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) דה&quot;ה דמותר לעשות עטרה מעצים [שנקרא קרוני&quot;ן] דאין זה בגד (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים יקרים?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) דהוו כבגדים דאין קונים כלים חדשים של כסף וזהב, וכן אין ליתן לאומן לעשותם, אבל שאר כלים כגון לבנות ארון וכדומה מותר (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; פ&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקנות 1) מנעלים לצורך ט&#x27; באב 2) תפילין 3) טלית?"	"1) מותר אפי&#x27; בשבוע שחל בו ט&#x27; באב אם שכח לקנותם קודם ר&quot;ח (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; פ&#x27;) 2) מותר דהוי רק מצוה (אג&quot;מ שם) 3) מסתבר דאפי&#x27; טלית קטן אסור דהוי נמי בגד מלבד המצוה [אבל אם נקרע טלית קטן שלו וצריך אחרת מותר (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; ו&#x27;)], ולגבי טלית גדול אסור אפי&#x27; מי&quot;ז תמוז משום ברכת שהחיינו (אג&quot;מ שם)"	סימן תקנא סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי נוהגין שלא לאכול בשר ולשתות יין?	"הטור הביא מנהג פרושים להתענות מי&quot;ז תמוז ואילך [וי&quot;א דהוא כנגד הכ&quot;א שנים שהתענה דניאל משום חורבן הבית (טור, ב&quot;ח, פרישה)] (עי&#x27; סי&#x27; תקס&quot;ב סעי&#x27; ב&#x27;), ויש מתענין רק מבשר ויין [דאז בטל התמיד וניסוך המים (ב&quot;י)], ומנהג אשכנז הוא שיחידים מתענים מבשר ויין מי&quot;ז תמוז אבל כולם מתענים מבשר ויין מר&quot;ח [דאמרינן משנכנס אב ממעטין בשמחה ואין שמחה אלא בבשר {ויין} (ב&quot;י בשם כל בו), ועוד יש גרסא בירושלמי שלא למשתי חמרא וליכל בשרא (גר&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ט)], והרמב&quot;ם הביא המנהג משבוע שחל בו ט&#x27; באב, והב&quot;י הביא המגיד משנה דאין נמנעין מאכילת בשר אלא מערב ט&#x27; באב. להלכה, המחבר הביא כל ג&#x27; מנהגים [ולא המגיד משנה], וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ח) דבמדינתינו נוהגין להחמיר מר&quot;ח {וכמ&quot;ש שמצניעין הסכינים מר&quot;ח}, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) דהרבה מזלזלו במנהג זה, ומלבד שהוא איסור דאורייתא מטעם נדר דכבר קבלו אבותינו מנהג זה יש עוד בושה לכלל ישראל דהרבה גוים נוהגין שלא לאכול בשר וחלב וביצים להרבה שבועות ואנחנו עם ה&#x27; שכתוב בהם קדושים תהיו לא יאבו לעצור את עצמם ח&#x27; ימים בשנה לזכרון בית קדשינו, על זה נאמר בושו והכלמנו (יחזקאל ל&quot;ו ל&quot;ב) ועונשם גדול מאד, ועי&#x27; בשע&quot;ת (ס&quot;ק ל&quot;ו) דת&quot;ח לא יחמיר מי&quot;ז תמוז דאז ממעט ממלאכת שמים אבל אין להקל אחר ר&quot;ח"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמשך הסעודת בשר עד 1) ליל ר&quot;ח 2) מוצאי שבת?	1) המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) כתב דאסור משעה שהציבור התפללו מעריב [במקום שהוא נגרר בתרייהו וחייב לצער עצמו עם הציבור (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ז), אבל אם יש עוד ביהכ&quot;נ אינו נגרר בתרייהו (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ו)] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו), ועוד הביא המג&quot;א דיש נמנעין משקיעת החמה {ואינו מובא במ&quot;ב, ומשמע דיש מקום להקל בין השמשות} 2) ה&quot;נ כתב המג&quot;א (שם) דיש להחמיר כשציבור התפללו מעריב, אבל הא&quot;ר ודה&quot;ח מפקפקין דהרי הוא עומד באמצע סעודתו ועדיין אומר רצה ושייך לשבת וא&quot;כ פשוט דמותר להמשיך לאכול בשר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו) {ומשמע דדוקא מפני שהוא אומר רצה אבל בליל ר&quot;ח דלעיל דאינו אומר כלום בבהמ&quot;ז מודו דאסור}	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחומץ?	"כתב הרמ&quot;א שמותר בחומץ, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) דאע&quot;פ שיש מח&#x27; ביו&quot;ד (סי&#x27; קכ&quot;ג) מתי נקרא חומץ מ&quot;מ לענינינו דהוי רק מנהג יש להקל כל זמן שבני אדם נמנעין מלשתותו מחמת חמיצותו, ומותר אפי&#x27; אם נשתנה מיין לחומץ באמצע השבוע (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז) וקמ&quot;ל דמותר אע&quot;פ דלענין נדרים כבר חל עליו האיסור בשעה שהיה יין (ט&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול בשר בשבת?	"מן הסתם [או שאמר הריני נודר דאינו לשון נדר (מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ג)] מותר לאכול בשר בשבת אפי&#x27; כשחל בו ט&#x27; באב, ואם קיבל על עצמו בפירוש בלשון נדר [כגון שאמר הרי עלי] שלא יאכל בשר אסור לאכול אפי&#x27; בשבת וצריך התרה (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז) [דלא כהט&quot;ז ביו&quot;ד] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ד)"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב שבת?	"יש מח&#x27; הפוסקים אם מותר לטעום תבשילים של שבת, שו&quot;ת התעוררות תשובה (ח&quot;ב סי&#x27; קס&quot;ט) מחמיר, והאור לציון (ח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ו אות ד&#x27;) מקיל. ומ&quot;מ מותר להאכיל קטנים בשר אפי&#x27; קודם שבת אם זהו סעודת שבת שלהם (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;א אות ד&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי 1) מצניעין הסכינים 2) מוציאין הסכינים לשחוט?	"1) כתב הרמ&quot;א דנוהגין להצניע מר&quot;ח, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ב) כמו כיבוס דאסור לכבס משום היסח הדעת {ומשמע דזהו הזמן שנהגו לאסור בשר}, אבל כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) דפשוט דבעיר גדולה דיש כמה חולים ובעלי שמחה לא שייך להצניע הסכין 2) האבודרהם ס&quot;ל דיכול לשחוט בתשעה באב דליכא חשש שיאכל ממנו, אבל קיי&quot;ל כשאר הפוסקים דלא חיישינן שיאכל ממנה [שיזכור עד שיתבשל הבשר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ה)] אלא שאסור עד י&#x27; אב {משום היסח הדעת מן האבלות דומיא דכיבוס} אלא שבמקום הדחק יש להקל בתשעה באב אחר חצות. ואם חל ט&#x27; באב ביום ה&#x27; כתב הב&quot;ח דלכבוד שבת מותר לשחוט בתשעה באב אחר חצות, והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) כתב דבמדינתינו שהגוים אין אוכלים בשר ביום ו&#x27; ושבת ולא יקנו הטריפות יש חשש שימנעו ולא ישחטו מותר לשחוט אפי&#x27; ביום ד&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;)"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מותר לאכול בשר?	"1) חולה (רמ&quot;א), ואפי&#x27; חולה קצת כמו נדה (שבות יעקב ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ז, רע&quot;א, שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ח), וה&quot;ה מינקת בין בשבילה בין בשביל ולדה (שע&quot;ת שם, פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד), ואיש שיש לו מיחוש וחולי קצת יש להקל בבשר עוף, והכל לפי ראות עיני המורה, ועכ&quot;פ לא יתיר שניהם בשר ויין, אבל יולדת שאינה חולה כלל או מי שאינו קשה לו הרבה יש למנוע מז&#x27; אב ואילך (שע&quot;ת שם, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א, ומקורו ממג&quot;א סי&#x27; תקנ&quot;ד ס&quot;ק ט&#x27;) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) כתב דאפי&#x27; מעוברת ומינקת לכתחילה יאכלו בשר עוף ולא בשר בהמה אם אפשר]&lt;br&gt;2) בשבת&lt;br&gt;3) בסעודת מצוה [אפי&#x27; סעודת בר מצוה בו ביום א&quot;נ כשהוא דורש (יד אפרים)]"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בלילה שלפני המילה 2) ביום שלישי למילה 3) במילה שלא בזמנה?	"1) הנחלת שבעה ס&quot;ל דהוי סעודת מצוה, אבל היד אפרים (סעי&#x27; י&#x27;) חולק עליו, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ל&quot;ג) משבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ו) דרצה להחמיר למיגדר מילתא ורק התיר דבר אחד או יין או בשר, והשע&quot;ת הביא מתשובת חוו&quot;י (סי&#x27; ע&#x27;) דאינו סעודת מצוה, וכן משמע מש&quot;ך (סי&#x27; קע&quot;ח) דדן אם יש בו איסור עורכים לגד שולחן, וא&quot;כ יש לאסור, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ב) דלא מקרי סעודת מצוה ואסור 2) השע&quot;ת (ס&quot;ק ל&quot;ג) כתב דאסור, וכן מבואר מתשובת חוו&quot;י (סי&#x27; ע&#x27;) דאינו סעודת מצוה (מובא בפתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;ז) 3) שו&quot;ת אור נעלם (סי&#x27; ט&#x27;) רצה להחמיר בשבוע שחל בו [בציור דלא נמול כראוי ואח&quot;כ חזרו ועשו מילה כראוי], אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ל&quot;ג) השיג עליו דנוהגין להקל בזה חוץ מפושעים שרוצים לדחות המילה בדוקא לאחר ר&quot;ח כדי שיוכלו לאכול בשר וזה אסור מלבד האיסור לשהות על מצות מילה ואסור לאכול מסעודה זו [ולית ביה חשש מנודה לשמים דיש שם אנשים שאינם מהוגנים], וכן מבואר בסי&#x27; רמ&quot;ט דאפי&#x27; מילה שלא בזמנה מקרי סעודת מצוה"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוכרח לשחוט לגוים?	"כתב החיי&quot;א (כלל קל&quot;ג סעי&#x27; ט&quot;ז) דמותר לשחוט במקום הפסד ואין לברך על השחיטה, אבל לכתחילה יש ליתן כזית בשר לעני חולה כדי שיוכל לברך על השחיטה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א) [ואפי&#x27; להפר&quot;ח דס&quot;ל דהשוחט לנכרי יכול לברך היינו משום שמא ימלך ויאכל ממנה אבל כאן שאסור לאכול ממנה אין לברך (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ח)] {משמע בעצם יש איסור שחיטה דאינו ניכר שהוא לצורך גוים וכמ&quot;ש לעיל (סעי&#x27; ה&#x27;) לענין כיבוס}, אבל ליכא עצה לנחור הבהמה דיש סוברים דזה בכלל האיסור סחורה בנבלות וטריפות (עי&#x27; מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח ומחה&quot;ש), אבל כתב השבות יעקב (ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ו) דמותר לומר לגוי ליתן הבשר להגוים דשבות זה מותר במקום הפסד (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבשר שנשתייר מסעודת שבת?	"הברכי יוסף הביא מקילין וכמ&quot;ש הרא&quot;ש בחולין (י&quot;ז ע&quot;א) בבשר נחירה דהוי איבעיא דלא איפשיטא אם מותרים לאחר שנכנסו לא&quot;י, וכאן שהוא איסור דרבנן אזלינן לקולא, והוא מסיים דאע&quot;פ שיש לדחות הראיה מ&quot;מ אין למחות ביד המקילין, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק כ&quot;ה) השיג על מנהג זה לגמרי והמקיל הוי פורץ גדר וינשכנו נחש [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) דהרא&quot;ש מיירי בנדר חדש ולא בנדר מדור דור דהוי כאיסור ישן], והוסיף דאפי&#x27; להמקילין זהו דוקא אם באמת הכינו לצורך שבת ונשתיירו דרך מקרה אבל אם בישל לשבת יותר מן הצורך פשוט דאסור דמעיקרא לא היתה לצורך שבת {וה&quot;ה לגבי צרכי שבת שאינם מן החשבון שבשנה זהו דוקא כשמבשל באמת לצורך שבת}. ובענין מלוה מלכה, הכה&quot;ח (ס&quot;ק קמ&quot;ד) הביא מקילין אבל האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;א אות ד&#x27;) מחמיר {ונראה להביא קצת סמך להאג&quot;מ מדפלפלו בענין יין של הבדלה הרי יש עצה לכוללה בתוך מלוה מלכה, ויש לדחות דאפי&#x27; אם רוצה לאכול מיד מלוה מלכה צריך לברך ברכה אחרונה על היין}"	סימן תקנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול 1) תבשיל בשר 2) בשר עוף 3) בשר מלוח?	"1) המחבר הביא הכל בו דמקיל לפי המנהג דאסור מר&quot;ח משום שמחה דהוא מכוין לצעורי נפשיה והא איצטער, ועוד אמרינן (יו&quot;ד סי&#x27; רט&quot;ז סעי&#x27; ט&#x27;) הנודר מן הבשר מותר בתבשיל, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ט) כתב דנוהגין להחמיר, ואפי&#x27; בנדרים נוהגין להחמיר ובפרט כשאמר לשון אכילה אסור מדינא [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) מקיל בתערובת בשר אע&quot;פ שיש בו טעם בשר, אבל מחמיר (סעי&#x27; כ&quot;ו) בתבשיל של בשר, וצ&quot;ע]. ועוד כתב המג&quot;א דאם יש בה שומן של בשר אסור מדינא (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג), אבל מותר בקדרה של בשר או אם יש ששים כנגד הבשר [ואפי&#x27; בליכא ששים מותר לסמוך על קפילא ישראל שאין בו טעם, וטעימה כזו מותר בימים אלו] (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ח), ולפי רוב הפוסקים ה&quot;ה בתבשיל שיש בו יין (באה&quot;ט ס&quot;ק כ&quot;ט), וע&quot;ע בקובץ הלכות (פ&quot;ט סעי&#x27; ט&#x27; - י&#x27;) דמקיל בתבשיל של יין 2) כתב הב&quot;י שנוהגין לאסור [אלא אם התנה מתחילה שלא יאסר בשר עוף], ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) בשם הב&quot;ח דמי שא&quot;א לאכול חלב מותר בבשר עוף (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד) [וכ&quot;ש שמותר בתבשיל של בשר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ט)] 3) אע&quot;פ דלענין בן סורר ומורה לא חשיב בשר, לענין זה חשיב בשר דיש בה מעט שמחה (מג&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה) [וה&quot;נ יש היתר למי שאינו יכול לאכול חלב (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד)]"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי יין תוסס?	"אע&quot;פ שהוא פסול למזבח [דהוי תוך ג&#x27; ימים לדריסתו] אפ&quot;ה הוא בכלל האיסור יין (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו)"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיש לו מיחוש ומזיק לו שכר האם מותר לערב יין במים ולשתותו?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק כ&quot;ה) הביא ספר אור נעלם (סי&#x27; ח&#x27;) דמקיל כל זמן שברכתו שהכל, והשיג עליו השע&quot;ת דדינו כדיני נדרים ויש להחמיר אבל מצדד להקל מטעם אחר מפני שהוא מיחוש, ועוד תבשיל של בשר חמיר טפי מתבשיל של יין דלגבי בשר אפי&#x27; בשר קרבנות אפשר בתבשיל משא&quot;כ יין לניסוך, ויין תוסס שאני שהוא משמח, אבל מסיים דאין להקל אלא במקום מיחוש"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות יין להבדלה וכוס של בהמ&quot;ז?	"שו&quot;ת המהרי&quot;ל (סי&#x27; ט&quot;ו) כתב דלא ראה רבותיו נזהרין בהבדלה, ואפי&#x27; בכוס של בהמ&quot;ז התיר המהר&quot;ם, אבל מסיים דלבי מגמגם בזה כיון דמדמי ליה לנדר דצריך התרה אפי&#x27; לדברים אלו {ומשמע דמפקפק אפי&#x27; על הבדלה}, ותי&#x27; הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ט&#x27;) דכיון דמותר לשתות יין בסעודת מצוה כ&quot;ש דמותר בהבדלה דמעיקרא אדעתא דהכי לא נהגו, וכן פסק המחבר דמותר ביין של הבדלה וכוס של ברכה, אכן הרמ&quot;א כתב דאפ&quot;ה נוהגין להחמיר ונותנים הכוס לתינוק [כיון דאפשר בתינוק (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח)], ובמקום דליכא תינוק יש להקל בהבדלה לשתותו מעצמו אבל לא בכוס של בהמ&quot;ז [דיש לסמוך על הפוסקים דאפי&#x27; בשלשה א&quot;צ כוס, ואפי&#x27; בדיעבד אם בירך על הכוס לא ישתה אותו] (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב, פמ&quot;ג א&quot;א ל&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א), אבל בכוס של בהמ&quot;ז של סעודת מצוה מותר לשתות כמו שמותר לשתות באמצע הסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ב), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) כתב דנוהגין לעשות הבדלה על שכר {ונראה דבזה&quot;ז יכול לעשות הבדלה על קפה}"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תינוק ראוי לשתות היין?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) דצריך להיות תינוק דעדיין אינו יודע להתאבל על ירושלים {אבל כבר הגיע לחינוך לברכה, וצ&quot;ע למה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&#x27;) כדי לשתות רוב כוס, וצ&quot;ל דבכוס של רביעית זהו השיעור כמלא לוגמיו}, וחידש המג&quot;א דיכול ליתן יין לתינוק זה אפי&#x27; שלא במקום מצוה [דאל&quot;ה אסור לספות בידים אפי&#x27; במקום מצוה], אבל שאר הפוסקים (א&quot;ר, דגול מרבבה) ס&quot;ל דדוקא כאן מקילין משום מצוה אבל שלא במקום מצוה אסור אע&quot;פ שאינו יודע להתאבל על ירושלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ו), והשעה&quot;צ (שם) מדייק הכי מדה&quot;ח והוא סתם וכתב דמותר ליתן הכוס לתינוק שהגיע לחינוך ולא כתב דצריך להיות פחות משיעור כדי להתאבל, ונראה לפרש שהחולקים על המג&quot;א ס&quot;ל דהכל תלוי בשיעור חינוך ומאחר דמקלינן במקום מצוה ליתנו לתינוק שהגיע לחינוך מותר אפי&#x27; אם הגיע לשיעור אבלות, אלא שהמ&quot;ב חושש לכתחילה אף לצאת דעת המג&quot;א ועל כן כתב שיהיה פחות משיעור להתאבל, ולפי&quot;ז אם אין לו תינוק אלא בן י&quot;ב וכדומה עדיף ליתן הכוס לו ולא לשתותו מעצמו {ומכאן משמע דכל זמן שהגיע לחינוך מצות צריך לחנכו אפי&#x27; אם לא הגיע לחינוך שבענין המצוה [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סעי&#x27; י&quot;ד) לגבי עגמת נפש בפחות משיעור חינוך], וא&quot;כ לגבי המתנה שש שעות יש להמתין שש שעות משהגיע לחינוך אפי&#x27; אם אינו מבין הענין של שש שעות, ואע&quot;פ דבגמ&#x27; סוכה (מ&quot;ב) משמע דתלוי בכל מצוה ומצוה בפנ&quot;ע י&quot;ל דהיינו בכלל אם הוא יכול לקיים המצוה אבל כאן הוא יודע לקיים המצוה אלא שאינו מבין ענין המצוה}"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות סיום מסכת לאכול בשר ויין?	כן (רמ&quot;א) [וה&quot;ה דיכול לעשות סעודה בגמר מצוה (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג), וכן מצינו ברשב&quot;ם ב&quot;ב (קכ&quot;א ע&quot;ב)], אמנם כתב הא&quot;ר (ס&quot;ק כ&quot;ו) ודוקא מי שרגיל לעשות סעודה על סיום מסכת (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג)	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול למהר או לאחר לימודו כדי לסיים אחר ר&quot;ח?	"הא&quot;ר (ס&quot;ק כ&quot;ו) כתב לא (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג), ומ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח) דיכול ללמוד לכתחילה המסכת כדי לעשות סיום בימים אלו ואפשר דכדאי הוא כדי שיעסוק בתורה, אבל מסיים דהוא נוהג לדחות הסיום עד אחר ט&#x27; באב אפי&#x27; כשאירע בימים אלו כדי שיוכלו לשמוח בשמחת הסיום לכבוד התורה כראוי"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יכול להשתתף בסעודת סיום?	"אפי&#x27; אלו שלא למדו ובלבד שהיו באים בזמן אחר מחמת ריעות (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג), וגם יכול להזמין המחזיקין הלומדים והגבאים ומשרתיהם והמסייעין לעשות הסעודה (סידור יעב&quot;ץ, ביה&quot;ל ד&quot;ה וסיום), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח) כתב שיזמין רק תלמידי חכמים השייכים ללימוד התורה {עי&#x27; מש&quot;כ בסמוך לגבי ברית מילה בשבוע שחל בו דמותר רק מנין מצומצום, ולכאורה הכא מיירי קודם שבוע שחל בו ט&#x27; באב}"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסעודת אירוסין?	"כתב הרמ&quot;א דהוי סעודת מצוה ומותר, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ד) הרי אמרינן לעיל (סעי&#x27; ב&#x27;) דאסור לעשות סעודת אירוסין, ויש בזה כמה מהלכים:&lt;br&gt;1) הש&quot;ך (בגליון השו&quot;ע) כתב דצריך למחוק הגירסא [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ד) דהוא נמצא ג&quot;כ בספר מנהגים, ודוחק למחוק ב&#x27; ספרים]&lt;br&gt;2) הב&quot;ח תי&#x27; דמיירי במי שאין לו אשה ובנים דמותר לעשות סעודת אירוסין אלא שנוהגין להחמיר [והשיג עליו המג&quot;א (שם) דבכל הפוסקים משמע דאסור מדינא]&lt;br&gt;3) המג&quot;א (שם) תי&#x27; דמיירי שלא בשעת אירוסין או שלא בבית ארוסתו דאז ליכא שמחה כ&quot;כ וכמ&quot;ש בחוה&quot;מ (סי&#x27; תקמ&quot;ו) ואפ&quot;ה הוי סעודת מצוה, אלא שמסיים דמסי&#x27; תמ&quot;ד משמע דלא הוי סעודת מצוה {וזהו דלא כערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דכתב דבתשעה ימים חמירי מחוה&quot;מ שאסור לעשות סעודת מריעות וכן אסור לעשות סעודת אירוסין אפי&#x27; שלא בשעת האירוסין, וכן השיג הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ט) על תירוץ זה}&lt;br&gt;4) הא&quot;ר (ס&quot;ק כ&quot;ה) תי&#x27; דמיירי קודם ר&quot;ח דמותר לעשות סעודת אירוסין וקאי כמנהג לאסור בשר ויין מי&quot;ז תמוז.&lt;br&gt;להלכה, המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ד) הביא תירוצו של המג&quot;א דמיירי שלא בשעת האירוסין, וגם מזכיר שיש מוחקין תיבות אלו {ומשמע דחולק על הערוה&quot;ש וס&quot;ל דליכא איסור לעשות סעודת מריעות בתשעה ימים}"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי יכולים להשתתף בסעודת מצוה 1) קודם שבוע שחל בו ט&#x27; באב 2) בשבוע שחל בו ט&#x27; באב?"	"1) הרמ&quot;א הביא ממהרי&quot;ל דמקיל שכל קרובים וחברים שהיו באים ממ&quot;נ מותר לבא, ולאפוקי אלו שבאים רק לאכול ולשתות שלהם הוי עבירה, אכן הלבוש כתב דאינו מותר אלא עשרה חברים מלבד הקרובים [הפסולים לעדות] ובעלי שמחה [וכולל הסנדק וקוואטער (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ה)], להלכה המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ה) לא הכריע ביניהם, החיי&quot;א הביא הלבוש, והדה&quot;ח מקיל כהרמ&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז) 2) הלבוש ס&quot;ל דדינו כקודם שבוע שחל בו דמותר בעשרה מלבד הקרובים ובעלי שמחה, ובדעת הרמ&quot;א יש מח&#x27; אחרונים, הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) פי&#x27; כוונת הרמ&quot;א כהלבוש דמותר בעשרה מלבד הקרובים ובעלי שמחה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ה) ס&quot;ל דכוונת הרמ&quot;א להחמיר דצריך מנין מצומצום ממש, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ז) מקיל כפירושו של הט&quot;ז בהרמ&quot;א, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ז) משמע דמחמיר כהמג&quot;א [ויש עוד שיטת הט&quot;ז (שם) עצמו דמקיל בכל קרואים הרגילין, ואפשר דהדה&quot;ח ס&quot;ל כשיטה זו (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ז)] "	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בסעודת מצוה שחל באמצע שבוע שחל ט&#x27; באב בשבת?"	"דינו כקודם שבוע שחל בו ט&#x27; באב וכל הרגיל לבא מותר (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה) {וזהו נמי כוונת המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ז) דמציין למג&quot;א, וצ&quot;ע למה כתב &quot;כל קרואים שירצה&quot;}"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאכלו שאר האוכלים?	יאכלו מאכלי חלב (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ו) {וצריך ליזהר שלא יתערבו המאכלים}	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	במקום שדרכן לבא להסעודה אף הם מותרים, ובכל מקום אשתו ובניו מותרים (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה)	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח הבשר ויין לביתו?	לא (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה)	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בערב ט&#x27; באב?"	"ה&quot;נ דמותר לעשות סעודת מצוה כל זמן שאינו סעודה המפסקת (רמ&quot;א), וחידש המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ז) דיש לעשותו קודם חצות דאינו ראוי לאכול בשר אחר חצות {וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תקנ&quot;ב סעי&#x27; ט&#x27;) דאינו ראוי להרבות בתבשילין אחר חצות} (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ח), ובדיעבד יכול לעשות אפי&#x27; אחר חצות אבל דוקא במנין מצומצום, ואפשר דוקא באלו שסיימו המסכת (בגדי ישע, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ט)"	סימן תקנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שאוכל בזמן שנוהגין איסור?	כתב הרשב&quot;א הוא פורץ גדר וישכנו נחש	סימן תקנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות שכר בתשעה ימים?	"האגודה כתב דנוהגין שלא לשתותו, אבל השיג עליו הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&#x27;) דאין נוהגין כדבריו, וכן פסק הרמ&quot;א דמותר לשתות שכר אפי&#x27; של דבש שנקרא מע&quot;ד"	סימן תקנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נכלל באיסור תספורת?	"נוהג בין באיש בין באשה, ונוהג בכל שערות הגוף (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט), אבל אפשר דיש להקל באשה לגלח ריבוי שער דצדעין (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב שם), וכן מותר לצורך צניעות (שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; פ&quot;א אות ח&#x27;)"	סימן תקנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשפה?	"מותר להסתפר אם מעכבת אכילתו [משא&quot;כ בחוה&quot;מ מותר אפי&#x27; כשאינה מעכבת האכילה (לעיל ס&quot;ס תקל&quot;א)], ואע&quot;פ שיש מח&#x27; לענין אבל תוך ז&#x27; דהרי&quot;ץ גיאות מחמיר והרמב&quot;ן מקיל, בנד&quot;ד יש להקל (עטרת זקנים, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&#x27;), וה&quot;ה דמותר למוהל לספר אם מעכב את המציצה (כה&quot;ח ס&quot;ק קע&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים לגבי תספורת?	"כתב התרוה&quot;ד (סי&#x27; קנ&quot;ב) אסור לספר קטנים משום אבלות, או משום חינוך או משום עגמת נפש {ויש ט&quot;ס במג&quot;א ומ&quot;ב} (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;א) [ונפק&quot;מ פחות מבן שש דלא הגיע לחינוך אבל עדיין אסור משום עגמת נפש (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;א)], והקשה המג&quot;א הרי קיי&quot;ל ביו&quot;ד (סי&#x27; שפ&quot;ד סעי&#x27; ה&#x27;) אין אבלות לקטן, ותי&#x27; דהכא שאני דהוי אבלות דרבים ומחמירים בה [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;א) שהענין הוא כשישאל בנו על זה יבארו לו ענין של חורבן ביהמ&quot;ק] {והא דנקט שיעור חינוך הוי בן שש מקורו מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ח), ונראה דזהו השיעור חינוך בכלל ולא השיעור החינוך להתאבל על ירושלים כדאשכחן במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ט ס&quot;ק כ&quot;ד) דהשיעור חינוך על ברכות הוא בן שש, וש&quot;מ דיש צד בתרוה&quot;ד דמשהגיע לשיעור חינוך דשש שנים חייב בכל דיני אבלות אע&quot;פ שלא הגיע לחינוך על אבלות [ודוקא ביין של מצוה מקילין ליתנו לתינוק שעדיין לא הגיע לשיעור להתאבל על ירושלים], ויש עוד צד בתרוה&quot;ד דמשום עגמת נפש צריך לנהוג אבלות אפי&#x27; בפחות משיעור חינוך, ונראה דזהו דוקא בדבר ששייך בו עגמת נפש כגון קריעה ותספורת אבל לגבי אכילת בשר ויין אין זה שייך לעגמת כפשוטו ורק משהגיע לחינוך דבן שש שנים צריך להחמיר, אכן הדגול מרבבה משמע דאפי&#x27; באכילת בשר ויין שייך עגמת נפש דבסעי&#x27; ט&#x27; הביא ראיה מהא דמצניעין הסכין ש&quot;מ דאין מאכילין בשר לקטנים דומיא דסעי&#x27; י&quot;ד דתספורת וכיבוס, וכן משמע מא&quot;ר דג&quot;כ מציין לסעי&#x27; י&quot;ד, אבל לזה יש לדחות דס&quot;ל כאידך סברא דהוי משום חינוך אבל מדגול מרבבה איכא ראיה מהא דמצניעין הסכין, ולמעשה הקובץ הלכות (פ&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;) מקיל בקטנים פחות מגיל שש, אבל לענ&quot;ד יש מקום לחוש להדגול מרבבה אבל במקום צורך בודאי יש להקל}"	סימן תקנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות תכבוסת לבגדי קטנים?	"דינו כתספורת דאסור משום חינוך או משום עגמת נפש, ומ&quot;מ כתב הרמ&quot;א דבגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי ויש בהם צואה ומי רגלים ודאי מותר [דדוקא כסותם אסורים לכבוס ולא בגדיהם (ב&quot;י) וליכא שמחה לכבס בגדים אלו (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ד)], והרמ&quot;א מסיים דנוהגין להקל בשאר בגדי קטנים {וכן הוא בדרכ&quot;מ הארוך, והגר&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ג) פי&#x27; דמותר מפני שהוא רביתייהו}, ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ט) לא יכבסו הרבה ביחד, וגם יכבסו בצינעא [אבל על הנהר מותר בפרהסיא דמתכבס יפה שם, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ג), ויש להקל בכל קטן שדרכו להתלכלך תמיד (קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; י&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי מתחיל האיסור לספר ולכבס לצורך קטנים?	"המחבר כתב משבוע שחל בו ט&#x27; באב, וכתב הא&quot;ר דלדידן יש להחמיר בתספורת מי&quot;ז תמוז ותכבוסת מר&quot;ח, אבל החיי&quot;א מקיל אפי&#x27; למנהגינו דלצורך קטנים יש להקל עד שבוע שחל בו (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב)"	סימן תקנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשכלה ימי השלשים דאבלות 1) בשבוע שחל בו ט&#x27; באב 2) אחר ר&quot;ח 3) אחר י&quot;ז תמוז?"	"1) הוי תכפוהו אבילות ואם הכביד שערו מותר להקל בתער [דאין זה יפוי (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ו)] ולא במספרים, וגם מותר לכבס כסותו במים ולא בנתר וחול (שו&quot;ע) 2) הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ד) בשם הב&quot;ח מקיל לספר ולכבס כרגיל לדידן דהוי רק מנהג (וכן נקט הערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ג), אבל הא&quot;ר ועוד אחרונים מחמירים דדינו כהנ&quot;ל דרק מקיל בתער ויכבס במים (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז), והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק צ&quot;ג) להקל בשעת הדחק 3) תכבוסת פשוט דמותר, ומשמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ז) דאפי&#x27; תספורת מותר כרגיל לכו&quot;ע"	סימן תקנא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באלו שמותרים לגלח ולכבס בחוה&quot;מ?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ד) כל מי שמותר לגלח ולכבס בחוה&quot;מ מותר אפי&#x27; בשבוע שחל בו ט&#x27; באב דניכר לכל שלא היו יכולים לעשות הכי קודם לכן"	סימן תקנא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי נוהגין איסור רחיצה?	"מעיקר הדין רחיצה מותרת אפי&#x27; בערב ט&#x27; באב (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ז&#x27;), ויש מח&#x27; במנהגים, הטור הביא מאבי עזרי דנוהגין איסור רחיצה מר&quot;ח [ואפי&#x27; בצונן (ב&quot;י בשם תרוה&quot;ד)], והרמב&quot;ם ס&quot;ל דנוהגין משבוע שחל בו ודוקא חמין (ב&quot;י), והמחבר הביא השתי מנהגים, וכתב הרמ&quot;א דנוהגין להחמיר מר&quot;ח אפי&#x27; מצונן, ומ&quot;מ מותר לרחוץ פניו וידיו ורגליו (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ד)"	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום 1) מצוה 2) חולי?	"1) מותר לנדה לרחוץ ולטבול לצורך מצוה (רמ&quot;א), ומותר אפי&#x27; בחמין (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה ולצורך) {ואפשר משום דחיישינן דמימנע ולא תרחוץ או תטבול אם צריכה בצונן} 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) דמותר [אבל אין להקל כתוס&#x27; (ברכות ט&quot;ז ע&quot;ב) דמקילין אפי&#x27; בט&#x27; באב], ולכן מותר למעוברת קרוב לעת לידתה וליולדת ואדם חלוש לרחוץ אפי&#x27; בחמין אפי&#x27; בשבוע שחל בו אבל לא בט&#x27; באב (שע&quot;ת ס&quot;ק ל&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ד), וה&quot;ה דמותר לקטנים לרחוץ ראשיהם אם יש להם חטטין דאין עושין כן לתענוג (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ג) {ומשמע דסתם swimming אסור, והגרי&quot;א פארכהיימער מקיל להם להתקרר אבל לא יעשו בתורת activity}"	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שטובלת במוצאי ט&#x27; באב מתי ראוי לה לרחוץ?"	"הרמ&quot;א כתב דראוי לרחוץ במוצאי ט&#x27; באב ואם א&quot;א לה מותרת לרחוץ בחמין אפי&#x27; בערב ט&#x27; באב, אבל הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; קצ&quot;ט) ס&quot;ל דלכתחילה ראוי לה לרחוץ ערב ט&#x27; באב (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)"	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד רוחצין ערב שבת חזון?	"כתב הרמ&quot;א דמותר לרחוץ ראשו ופניו וידיו ורגליו בצונן, ועוד הביא הרמ&quot;א דמי שרגיל לחוף ראשו בחמין בכל ערב שבת מותר גם בערב שבת חזון, והוסיף החיי&quot;א דה&quot;ה דמותר לרחוץ פניו וידיו ורגליו בחמין ג&quot;כ אם רגיל בכך (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ז), ובכל אופן אסור לרחוץ בבורית וסבון (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ו), ואלו שמקילין לרחוץ כל גופן בחמין לכבוד שבת חזון עתידין ליתן את הדין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ו), אכן הקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; ה&#x27;) מקיל בחמין עם סבון דבזמנינו הכל בגדר איסטניסים, ע&quot;ש."	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטבול במקוה ערב שבת חזון?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;א) בשם השל&quot;ה מי שרגיל לטבול בכל ערב שבת מותר גם בערב שבת חזון [בצונן (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ח)], אבל אם מבטלה לפעמים כגון מחמת טרדת עסקיו או מחמת צינה אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ה), וכתב הא&quot;א מבוטשאטש דהיינו דוקא לטבילה ערב שבת אבל לגבי טבילת עזרא מותר לטבול אפי&#x27; אם מבטלו לפעמים"	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בר&quot;ח אב שחל בערב שבת?	"המג&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) הביא מח&#x27; אם מותר לרחוץ בערב שבת, ואח&quot;כ הביא הב&quot;ח דמי שרגיל לרחוץ בכל ערב שבת ונמנע בזה עבירה היא בידו ודי להחמיר בערב שבת חזון, וביאר הב&quot;ח (מובא בט&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ז) דבאמת ראוי להתיר לרחוץ לכבוד שבת דהוא לצורך מצוה אלא שאסור כשחל בערב ט&#x27; באב ומשום לא פלוג אסרו בכל ערב שבת חזון אבל בר&quot;ח שאינו שבת חזון לא אסרו כלל, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ז) מחמיר דאינו מותר אלא בצונן אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ט) פסק כהדה&quot;ח דמקיל אפי&#x27; בחמין, והוסיף רשז&quot;א (הליכות שלמה) דמותר אפי&#x27; בסבון"	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בערב שבת חזון שחל בערב ט&#x27; באב?"	הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ז) מסתפק אם מותר לרחוץ בחמין אחר חצות ומצדד להקל אבל כתב דלכתחילה יש לרחוץ קודם חצות (ביה&quot;ל ד&quot;ה בחפיפת)	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ להעביר את הזיעה?	"כן (שלמת חיים סי&#x27; רי&quot;ט, אג&quot;מ אבה&quot;ע ח&quot;ד סי&#x27; פ&quot;ד), וכן מותר לאיסטניס לרחוץ בצונן (קובץ הלכות פי&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;), ורשז&quot;א (הליכות שלמה) מחמיר דצריך להצטער בימים אלו על חורבן בית המקדש, והכל כפי הצורך"	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ראוי להתענות מי&quot;ז תמוז עד ט&#x27; באב?"	"הטור ושו&quot;ע הביאו מנהג זה, אבל כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ל&quot;ו) דאין ראוי לת&quot;ח לנהוג הכי דממעט ממלאכת שמים, והביא תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;ג סי&#x27; שי&quot;ט) דאפי&#x27; למנוע מבשר ויין לזמן ארוך יכול למעט ממלאכת שמים (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&#x27;)"	סימן תקנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לברך שהחיינו בין י&quot;ז תמוז לט&#x27; באב?"	"המהרי&quot;ל (סי&#x27; ל&quot;א) הביא מספר החסידים דאין לברך שהחיינו בימים אלו [דהוא זמן של פורעניות ואינו ראוי לומר שהחיינו לזמן הזה (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ח), ולפיכך מותר לברך הטוב והמטיב (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ב, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; פ&#x27;), ודלא ככה&quot;ח (סי&#x27; קע&quot;ה ס&quot;ק י&quot;א)], וכתב עליו דהיינו דוקא פרי או בגד דאפשר לדחות עד אחר ט&#x27; באב אבל פדיון הבן אין מחמיצין המצוה או ברכת שהחיינו ומברך בימים אלו [ואע&quot;פ שמחמיץ ואינו מברך על ראיית הפרי מ&quot;מ נוהגין להמתין ולברך רק בשעת האכילה (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&#x27;)], והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&quot;א) הביא תשובת בנימין זאב דאם הפרי יתקלקל אם ימתין מותר לברך עליו ולאוכלו בימים אלו {ומסיים דזהו דלא כמהרי&quot;ל, וצ&quot;ב דמנליה דהמהרי&quot;ל אינו מודה לו}, ולהלכה פסק המחבר שיברך שהחיינו על פדיון הבן ולא על פרי ובגד, והרמ&quot;א הביא הבנימין זאב דאם אינו יכול להמתין [עד אחר ט&#x27; באב, ולפי הספר חסידים עד שבת (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;א)] מותר לברך אפי&#x27; על הפרי, והגר&quot;א (ס&quot;ק ס&#x27;) מפקפק על הספר חסידים דהרי מגמ&#x27; (ברכות נ&quot;ט ע&quot;ב) משמע דאפי&#x27; ביום שמת אביו יכול לברך שהחיינו, והט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ז) ג&quot;כ רצה להקל דחיישינן בכל יום שמא ימות (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ח)"	סימן תקנא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לברך על שבת ור&quot;ח?	"הספר חסידים ס&quot;ל שיכול לברך על שבת [וה&quot;ה בר&quot;ח (רע&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ט)], והאריז&quot;ל ס&quot;ל דאסור לברך אפי&#x27; בשבת, ולכו&quot;ע יכול לברך אם י&quot;ז תמוז חל בשבת {דעדיין לא התחיל הבין המצרים} (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ב), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ח) להקל בצירוף שיטת הגר&quot;א דמקיל לגמרי לברך שהחיינו, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ח) מחמיר"	סימן תקנא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מעוברת או חולה צריך לאכול פרי חדש?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ל&quot;ח) בשם הברכי יוסף (ס&quot;ק ח&#x27;) שיאכלו הפרי ולא יברכו שהחיינו דברכת שהחיינו רשות (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ט), אכן השע&quot;ת הביא מברכי יוסף (ס&quot;ק י&quot;ב וס&quot;ק י&quot;ד) דהביא ספרים אחרים דס&quot;ל שיברכו שהחיינו, וצ&quot;ע, וכן מבואר מהרמ&quot;א דכשאוכל הפרי חדש בימים אלו יברך שהחיינו, ותי&#x27; שו&quot;ת התעוררות תשובה (סי&#x27; שמ&quot;ז דפ&quot;ח) דכאן מיירי כשאוכלים הפרי מפני שיש להם קצת חולי וא&quot;כ אין להם שמחה כ&quot;כ שיודעים שכל העולם אין אוכלים פירות אלו [משא&quot;כ כשנתקלקלו אם ימתין עד אחר ט&#x27; באב כל העולם יאכלו פרי זה], אכן הקובץ הלכות (פ&quot;ה סעי&#x27; ט&quot;ו) כתב דמעוברת וחולה יברכו שהחיינו"	סימן תקנא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בימים אלו?	"כיון ששולט קטב מרירי לא יעשה כמה דברים [ומגמ&#x27; פסחים (קי&quot;א ע&quot;ב) משמע דצריך ליזהר יותר מר&quot;ח תמוז עד ט&quot;ז תמוז (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך)]:&lt;br&gt;1) לא ילך יחידי [ואיתא במדרש נשא (יב, ג) דר&#x27; אבא ב&quot;כ ס&quot;ל מראש ד&#x27; שעות עד סוף ט&#x27; שעות [ולגרסת איכה רבתי (א&#x27;, ל&#x27;) הוי מראש ו&#x27; שעות], ור&#x27; לוי ס&quot;ל מסוף ד&#x27; שעות עד ראש ט&#x27; שעות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ק&quot;ב) פסק כהא&quot;ר דהוא מסוף ד&#x27; שעות עד סוף ט&#x27; שעות], וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ט) דהקפידה דוקא בדרך ולא בעיר, וכן נקט הא&quot;א מבוטשאטש, וע&quot;ע בשו&quot;ת התעוררות תשובה (סי&#x27; שמ&quot;ח דפ&quot;ח) דמחמיר אפי&#x27; בעיר. למעשה כתב קובץ הלכות (פ&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;) דאין מקפידין על זה אפי&#x27; בדרך דאין שדים מצויין אצלינו&lt;br&gt;2) לא ילך בין חמה לצל (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ב)&lt;br&gt; 3) לא יכה את התלמידים [או בניו (קיצור שו&quot;ע סי&#x27; קכ&quot;ב סעי&#x27; ב&#x27;)], אפי&#x27; ברצועה (שו&quot;ע, ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ג), אבל ביד מותר (א&quot;א מבוטשאטש), אבל הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ח) כתב דאפי&#x27; הכאה כל דהו ומשמע דאפי&#x27; ביד אסור [והוא כתב דאיסור זה ג&quot;כ רק משעה ד&#x27; עד שעה ט&#x27;]"	סימן תקנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להתאבל על ירושלים?	"כתב האריז&quot;ל שיתאבל ויבכה בימים אלו בכל יום לחצי שעה אחר חצות היום (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ה), אבל לא בר&quot;ח ערב שבת וערב ט&#x27; באב (ביה&quot;ל ד&quot;ה בחפיפת) ולא בערב ר&quot;ח (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ט)"	סימן תקנא סעיף יח		
